איך לעבור את “גיל ההתבגרות” של הכלב
השלב הבא בהתפתחות של הגור יכול לקרות בכל זמן נתון בין ארבעה לשמונה חודשים.
החוש הטבעי של הכלב מוביל אותו להיות יותר אמיץ, לחפש הרפתקאות בעצמו ולהתעלם מהקריאה של הבעלים שלו.
הגור ישמע את הפקודה “אלי” אך קרוב לוודאי שיתעלם ממנה או אפילו יפנה לכיוון ההפוך.
כשזה קורה הגור שלך נכנס למה שנקרא “תקופת בריחה” שבהשוואה לבני אדם זה מקביל לגיל
ההתבגרות אצל בני נוער.
מה שקורה מעתה ואילך הוא בעל חשיבות רבה ואם ננהג עם הכלב בדרך מוטעית אנו עלולים ליצור בעיות אמיתיות לנו ולכלב שלנו
אם נעשה את הדברים נכונה, זה יעשה את ההבדל בין שהכלב שלכם יהיה שמח ובא במהירות כשקוראים לו, לבין מצב שהוא חסר מוטיבציה ובסופו של דבר לא בא בכלל.
אנו יכולים לתאר לעצמנו במה זה כרוך.
זה מה שעליך לעשות:
1. אל תתעצבנו ואל תראו כעס כלפי הכלב, למרות שזה לפעמים קשה.
2. כשאתם שומרים שהכלב יהיה בטווח ראייתכם אל תלכו לקראתו באופן ישיר אלא קצת הצידה או במקביל אליו.
כשהעניין של כלבכם במשהו מסויים יורד, הוא יסתכל אליכם לראות מה אתם עושים.
לדוגמא: אם אתם כורעים ברך ועושים את עצמכם מוצאים משהו, סביר להניח שהכלב יבוא
אליכם.
3. חשוב ביותר: כשהכלב בא אליכם אל תמשכו אותו אליכם, אלא תנו לו פרס של אוכל בצורה
נעימה, תוך כדי שאתם אומרים “קח” ומכניסים את אצבעותיכם בקולר של הכלב.
כל מה שתעשו, רק אל תכעסו על כלבכם – פשוט תשימו את הרצועה עליו.
4. למשך שלושת השבועות הבאים אל תתנו לכלבכם להסתובב ללא רצועה כשהוא לא נמצא
במקום לא מגודר.
רצוי להצטייד ברצועה ארוכה על מנת למנוע בריחה.
אפילו אם בריחה מתרחשת פעם או פעמיים זה עלול להתפתח להרגל אצלו.
תקופת הבריחה עלולה להיות מתסכלת עבור הבעלים, מכיוון שקודם לכן הכלב היה בדר”כ
צייתן.
כדאי לקחת זאת בקלות כי זה לא נמשך לנצח.
אם הייתם סבלניים ואילפתם את כלבכם כראוי לבסוף יהיה לכם כלב צייתן.
מבט קדימה: שימו לב שמתי שהוא בגיל שבין 6 ל 9 חודשים, השיניים הגדולות בלסת של כלבכם
מתפתחות ולכלב יהיה צורך פיזיולוגי בלעיסה. לכן עליכם לוודא שאתם משאירים צעצוע מוצק וקשה
ללעיסה, בפרט כשכלבכם נשאר לבד.